איך לעבור את הצום בצורה הטובה והקלה ביותר? 

צום יום הכיפורים הוא אתגר מאד גדול לחלק רחב מהאוכלוסייה. הדבר אמור במיוחד לגבי אנשים שאינם מקפידים לצום את שאר הצומות ביהדות, ומתמודדים עם צום ארוך, בן 25 שעות, פעם בשנה. צום בתדירות כזאת עלול להיתפס כדבר קשה ומאיים, הן מבחינה פיזית והן מבחינה מנטלית(כבר עברה שנה ושכחנו שהצום הקודם לא היה כל כך נורא...). נכון שאיסור אכילה ושתייה הוא אחד האיסורים המרכזיים ביום כיפור, אולם עיקרו של היום אמור להיות מוקדש לתפילה, חשבון נפש, חזרה בתשובה, וקבלה לעתיד. אצל אנשים רבים העיסוק בצום והפחד מן הצום מסיט את תשומת הלב מהמטרה העיקרית של היום. ברצוני להסביר כיצד לעבור את הצום בצורה הטובה והקלה ביותר על מנת שנוכל להתמקד בדברים החשובים באמת.

הקשיים העיקריים במהלך הצום הם תחושת הרעב, תחושת הצמא, תסמינים שעולים במהלך הצום כגון כאבי ראש וסחרחורות, וכמובן הקושי המנטלי. לכן, במאמר זה אתייחס לכלל ההיבטים, תוך כדי שימת דגש על הקשיים הנ"ל.

אתחיל בתחושת הצמא. חוסר מים לגוף, היא הבעיה העיקרית בעת צום. אנו יודעים שחוסר מים בגוף גורם לתפקוד לקוי, כאבי ראש, חולשה, סחרחורות, התייבשות ועוד. למרות זאת, על ידי הכנה נכונה, ניתן להתמודד עם העניין בקלות. בניגוד למיתוס הנפוץ, שתיית כמות רבה של מים אינה בבחינת "כל המרבה הרי זה משובח". שתיה עודפת של מים אינה טובה לבריאותנו, ומעמיסה על הכליות. האינדיקציה הטובה ביותר האם שתינו מספיק היא צבע השתן, שצריך להיות צהוב בהיר(שתן לבן מעיד על עודף שתיה). מאידך, גם שתייה פחותה מידי של מים אינה טובה לגוף, ובמיוחד הדבר אמור כאשר אנחנו עומדים בפני יממה שבמהלכה הגוף לא יקבל מים כלל. לכן ההכנה החשובה ביותר לקראת יום כיפור היא "להיות עם יד על הדופק" בנוגע למאזן המים בגופינו כבר ביום שלפני תחילת הצום. עלינו להקפיד במיוחד לא להיות במצב של חוסר נוזלים בכניסה לצום. לאור זאת, כדאי לשתות כ2-3 כוסות מים בנוסף לכמות השתייה הרגילה במהלך היום שלפני הצום. זה יביא אותנו לתחילת הצום במאזן נוזלים אופטימאלי.

ברצוני להדגיש 2 נקודות חשובות בנושא:

1)שתיית כמות גדולה של מים כמה דקות לפני כניסת הצום לא תיתן את אותו אפקט. הגוף לא מסוגל לנצל כמות גדולה של מים שמתקבלת בבת אחת, בניגוד לשתייה של אותה כמות המפוזרת על פני היום.

2)חשוב ביותר לא לשתות משקאות המכילים קפאין במהלך היום שלפני הצום, כיוון שהם גורמים להשתנה מוגברת ולכן מורידים את מאזן המים בגוף. לכן רצוי להימנע משתיית משקאות כגון תה, קפה, קקאו, קולה ומשקאות אנרגיה למיניהם.

השלב הבא בהכנה לצום הוא הסעודה המפסקת, שנאכלת סמוך לכניסת הצום.

רוב האנשים סבורים שהמטרה המרכזית של הסעודה המפסקת היא "לאכול כמה שיותר כדי שהאוכל יספיק לנו לכמה שיותר זמן", אולם אין טעות גדולה מזו. אתחיל בכך שאסביר שכל אדם בריא יכול לחיות על שתיית מים בלבד, ללא מזון במשך כמה שבועות. אני מבטיח לכם, שגם אם תאכלו כמות קטנה בסעודה המפסקת, לא תגמר לכם האנרגיה בגוף תוך יום אחד...

יתרה מזאת, הקיבה שלנו עשויה כעין שק אלסטי שמתרחב בהתאם לכמות האוכל שנכנסת אליו. עיכול האוכל נעשה על ידי מיצי קיבה שמופרשים מדפנות הקיבה. דמו את הקיבה שלכם למכונת כביסה: אם נדחס כמות גדולה מידי של כביסה למכונת הכביסה, אבקת הכביסה לא תגיע לכל הבגדים והכביסה לא תצא נקיה. כך גם בקיבה שלנו, אם נאכל יותר מידי אוכל, הקיבה תהיה מלאה מידי, מיצי הקיבה לא יגיעו לכל האוכל ולא יצליחו לעכל את האוכל באופן מיטבי. בעקבות זאת, העיכול ייפגע ואתו גם ספיגת אבות מזון, הוויטמינים והמינרלים. לכן, למרות הפיתוי לאכול כמה שיותר, ולמרות הקושי המנטלי שכרוך בידיעה ש"אחרי הארוחה הזאת אסור לי לאכול יום שלם". אל תאכלו הרבה.

אדגיש ואומר, שכלל זה נכון לא רק לסעודה מפסקת, אלא לכל ארוחה שאתם אוכלים במהלך השנה. נסו לסיים כל ארוחה בהרגשה שיש לכם מקום בבטן לכמות אוכל ששווה לשליש ממה שכבר אכלתם.

חסרון נוסף באכילה מופרזת בסעודה מפסקת היא תחושת המלאות והכבדות שתלווה אתכם בשעות שלאחר הארוחה. זו לא תחושה נעימה במיוחד, בין אם אתם נמצאים בבית הכנסת, נחים על הספה בבית או עושים כל פעילות אחרת. אתם הרי יודעים שתחושת הרעב תגיע בסוף, לא משנה כמה תאכלו...

נקודה נוספת שברצוני לציין היא שבדומה לעיקרון שעליו דיברתי לגבי מאזן הנוזלים בגוף, גם לסעודה מפסקת לא כדאי להגיע "מורעבים". הקפידו על אכילה מספקת במהלך היום.

מכאן אעבור לשאלה מה לאכול? ובכן, המלצתי היא לאכול אוכל קל לעיכול, וכן להימנע ממזונות חמוצים או מלוחים שגורמים לתחושת צמא. זכרו, שהמטרה העיקרית שלנו היא לאגור נוזלים, ולכן השתדלו לאכול מאכלים בעלי תכולה גבוהה של מים, ולהפחית באוכל מבושל ומתובל. אם בכל זאת ברצונכם לאכול אוכל מבושל, הקפידו לאכול לצדו הרבה ירקות חיים, המכילים כמות גבוהה של מים. באופן אישי אני נוהג לאכול בסעודה מפסקת ארוחת פירות גדולה, שנותנת לי תחושת שובע למשך כמה שעות וכן משמרת את מאזן המים בגופי מחד, אולם לא גורמת לי להרגשת כבדות ומלאות מאידך.

רוב האנשים חווים במהלך הצום תסמינים כגון חולשה, סחרחורות, כאבי ראש, וזהו דבר טבעי. חלק מהתסמינים מתרחשים עקב מאזן נוזלים נמוך בגוף, והאחרים הם אינדיקציה לניקוי הגוף. גופנו נמצא בתהליך תמידי של ניקוי רעלים וסילוק פסולת. רוב הרעלים והפסולת נכנסים לגוף דרך האוכל, ולכן, בימי שגרה, הגוף נאלץ להתמודד עם כמות לא מבוטלת של פסולת ורעלים שנכנסת לתוכו. הגוף מנסה לנטרל את הרעלים ולהפרישם החוצה, אולם לעיתים כאשר יש עומס ברעלים, הגוף לא מסוגל לפנות את כולם, והוא מאחסן אותם ברקמות. בזמן צום, למעשה אין (כמעט) כניסה של רעלים מבחוץ, והגוף יכול להתפנות לסילוק הרעלים שהצטברו ברקמות. תהליך ניקוי בעת צום הוא אינטנסיבי, וגורם לנו לתסמינים כגון כאבי ראש, חולשה ועוד. זאת הסיבה שאנשים ששומרים על אורח חיים בריא ואוכלים תזונה בריאה ומאוזנת, נוטים לעבור את הצום בקלות יותר מאילו שאוכלים תזונה מערבית ממוצעת, כיוון שתהליך הניקוי בזמן הצום הוא פחות אינטנסיבי אצלם.

אין אחד שלא מקדיש מחשבה במהלך הצום לאופן שבו הוא ישבור את הצום... יש המפנטזים על כוס קולה קרה, אחרים על כוס קפה עם עוגה בצדו, ואחרים על ארוחה דשנה ועסיסית.  אז מהי הדרך הנכונה לעשות זאת?

ובכן, צריך להבין שהיציאה מהצום חשובה לא פחות מאשר הכניסה אליו. בסוף הצום אנו סובלים מחוסר מים בגוף, וכן מחוסר אנרגיה זמינה. כמו כן מערכת העיכול שלנו נחה מפעילות קרוב ליממה שלמה, וזו תהיה טעות לגרום לה "להאיץ מאפס למאה" בזמן קצר. לאור זאת האופציה הנכונה ביותר היא לשבור את הצום עם כוס מים, ובנוסף, לאכול פרי או שניים שגם יספקו לנו אנרגיה זמינה וגם יספקו לנו עוד מים. כמו בכניסה לצום, גם כאן לא תועיל שתייה מרובה של מים בבת אחת, וכן גם עכשיו נרצה להימנע ממשקאות המכילים קפאין כגון קולה וקפה. לאחר כשעה אפשר לאכול ארוחה גדולה יותר, אולם שימו לב לא להיכנס לשעות מאוחרות עם ארוחות גדולות, כיוון שאכילה מרובה בלילה גורמת לעיכול פחות טוב ולהחלשת מערכת החיסון שלנו.

אני סמוך ובטוח שאם תמלאו אחר ההנחיות שנתתי במאמר זה, הצום יעבור לכם בקלות רבה יותר, תוכלו להתרכז במטרתו העיקרית של היום, וכן הקושי המנטלי בצומות הבאים יפחת.

בברכת צום קל

כתיבה וחתימה טובה